לאחרונה מתרבות הכתבות על כך שמערכות עזר לנהג מוסיפות לבטיחות בדרכים ומפחיתות את אחוז התאונות בעשרות אחוזים. אומנם רבות מהכתבות הללו הן כתבות שיווקיות שממומנות בעיקר ע"י חברות, כגון מובילאיי, המפתחות מערכות עזר לנהג וכן מערכות לרכבים אוטונומים, אך הן עדיין מגובות במחקרים המוכיחים כי מערכות עזר אלה מוסיפות לבטיחות בדרכים ואי שימוש בהן יגביר את הסיכוי לתאונה.
כידוע, מערכות עזר לנהג הינן מצב ביניים בדרך לרכב האוטונומי. במודל הרכב האוטונמי קיימות 5 רמות לרכב אוטונמי, כאשר רק רמה 4 ו -5 הן אוטונומיות לחלוטין. לכן, השאלה הנשאלת מבחינתנו היא האם מחקרים אלה, הנוגעים בעיקר למערכות עזר לנהג ברמה של 1 ו -2, גם מצביעים על בטיחות ברכבים אוטונומים ברמה 3-5?
במאמר הקרוב נסקור וננסה להבין מה יהיו הסיכונים העכשווים במערכות העזר לנהג והעתידיים ברכבים אוטונומים. סיכונים אלה, הנוגעים בעיקר לגורם האנושי, מהווים אתגר לא קטן, דווקא כאשר הרכב יותר ויותר מצוייד במערכות מתקדמות.
אדישות מצד הנהג
הדבר הראשון שעשוי להפריע לנהג הרכב האוטונומי הוא היסח הדעת מצד גורמים שונים, בתוך האוטו ומחוץ לאוטו. דווקא ברכבים עם מערכות עזר לנהג מתקדמות, שמחליפות את הנהג אקטיבית בחלק ממשימות הנהיגה, ישנו אתגר לשמירת העירנות.
כיום, במערכות עזר פשוטות כמו מובילאיי 630, הנהג דרוך ומחזיק בכל פעולות הנהיגה בצורה אקטיבית ולכן פחות חשוף להיסחי דעת. עם זאת, כאשר אנו עוברים למערכות עזר אקטיביות יותר כגון מערכת שמירת נתיב (Lane Keeping Assist – LKA) אשר מתערבת בנהיגה ומזיזה את ההגה בעצמה לבד, אנו עשויים להיתקל במקרים בעייתים. הסיבה היא, כי בעת השימוש ברכב אוטונומי אנו פחות דרוכים, ובמקרים חריגים שבהם הרכב לא יצליח לזהות מקרה מסוכן, או שיזהה ויתריע לנו בצורה כלשהיא, אנו עשויים למצוא את עצמנו לא מוכנים ופחות עירניים. זמן התגובה שיקח לנו לתפעל את האירוע יגדל, והסיכוי לנפגעים ולתוצאות הרסניות, גדל.
ניקח מקרה בו הרכב עשוי לזהות כי ישנו ערפל ולכן ישנו סיכוי סביר שאינו מזהה את פסי ההפרדה בין הנתיבים. התרעה תתקבל, הנהג שעסוק במשימות שונות אחרות או אפילו צופה החוצה אך לא מרוכז בנהיגה ובמתרחש, עשוי להיזרק לסיטואציה מפתיעה ועד שיבין מה המצב ואיך מתקנים אותו, הרכב עשוי כבר לסטות לנתיב הנגדי.
והדבר הגרוע מבחינתנו, מחקרים הראו כי ככל שרמת האוטומציה גדלה כך רמת ההתעסקות עם משימות שאינן קשורות לנהיגה, גם גדלה. ואוסיף, כי ככל שננסה להגדיל ולהבטיח כי הנהיגה שלנו תהיה בטוחה בעזרת מערכות עזר אוטומטיות, כך תקטן עירנותנו, והסיכוי שנוכל להתערב בזמן ובהצלחה באירועים קטלניים, תקטן.
חוסר מקצועיות בנהיגה
עוד דבר שחשוב שנזכור, שהיכולות והמקצועיות שלנו בנהיגה מתקבלת בעיקר מניסיוננו. כאשר אנו פחות מנוסים אנו בעצם עם יכולת פחותה להתערב ובהצלחה במקרים קיצוניים בנהיגה. בטח בזמן שאנו מופתעים וכפי שראינו מקודם, עוסקים ככה'נ במשימות שאינן קשורות לנהיגה עצמה, יהיה קשה לנו לעשות במהירות את המעבר בין הסיטואציה בה הרכב נמצא באותו רגע לבין המצב הקודם בו היינו.
מחקרים שונים אף הראו והצביעו על קושי בסיום משימות במעבר בין נהיגה אוטומטית לידנית, ומעידות על כך, שגם הפסקות קטנות ומעבר לנהיגה אוטונומית פגעו ביכולות הנהגים ובכישוריהם בנהיגה.
כל האמור מעלה יכול להיות מוקצן במידה והנהג הוא "נהג חדש", או כאשר מדובר בנהג שהתנסה רק בנסיעות ברכב אוטונומי. מצב שעשוי להיות שכיח יותר ויותר עם השנים.
הישענות מוגזמת על מערכת אוטונומית
כאשר אנו מסתמכים על מערכת מסויימת, בכל תחום בחיים, אנו עשויים פחות לנטר אותה ולבקר אותה. אותו הדבר גם עם מערכות מתקדמות ברכב, כאשר אנו סומכים על המערכת ורגילים לכך שהיא תעשה את העבודה, אנו עשויים לא לבדוק את המצב שלה, ולא לבדוק מפעם לפעם מה הסיטואציה בה היא פועלת.
תארו לכם מצב בו אתם נכנסים לרכב האוטונומי ביום בהיר ויפה, לאותו רכב שלקח אתכם מאות פעמים בבטחה לאותו היעד. אך מרוב שאתם מאמינים במערכת, לא טרחתם לבדוק את ניקיון החיישנים, ואת נורות הבקרה המסמנות את רמת ניקיון החיישנים. במצב כזה, אנו עלולים להיקלע לנסיעה עם יכולות מופחתות והסיכוי לתאונה גדל בהתאם.
מלבד זאת, כאשר אנו מאמינים יותר מדי במערכת שתמנע תאונות דרכים, אנו עשויים לקחת סיכונים הרבה יותר גדולים על הכביש, כמו נסיעות בכבישים יותר מסוכנים, נסיעה במהירות מופרזת, נסיעה ללא חגורת בטיחות וכד'.
מצד שני, אם נחשוד במערכת ולא באמת נאמין ביכולות שלה למנוע תאונות, נגיע למצב בו אנו כמעט ולא משתמשים במערכות עזר מסויימות וכך ימנע מאיתנו להינות מהיתרונות האוטונומיות של אותה מערכת ברכב ושוב לפגוע בבטיחות הנסיעה ברכב עם מערכות עזר מתקדמות.
מודעות סביבתית
ישנם אנשים שאנו טוענים ש"אינם יודעים איפה הם", לרוב אנו מתכוונים לאנשים שנמצאים איפשהוא על הספקטרום האוטיסטי (כולנו איפשהוא נעים על הסקלה הזאת). אותו הדבר קורה כאשר אנו נמצאים ברכב עם מערכות עזר אוטומטיות. מודעות סביבתית (Situational awareness) בעצם מודדת כמו אנו מודעים בתור אותם נהגים, למצב שבו הרכב נמצא בסביבה שלו.
תארו לעצמכם שבאמצע נסיעה החל לרדת שלג, מצב מסוכן שאין אפשרות לשמוע אותו אלא רק לראות אותו. לרכב האוטונומי ולמערכות העזר שלו, עשוי לקחת זמן עד שיתריאו על כך, וכאשר יעשו זאת, יתפסו אותנו בהפתעה, ובמצב ובמודעות סביבתית נמוכה, מה שיגרום לנו להבין ולהגיב באיחור למצב הקריטי שבו הרכב נמצא.
לעומת זאת, במצב הפחות מאתגר שבו נמצאות מערכות עזר כמו מובילאיי 630, כיום נמצא הנהג במצב שבו הוא נוהג ברכב ומודע למצבים סביבתיים שונים כמו מזג האוויר, ולכן כל התראה שגיע מכיוון הרכב, תוכל להילקח מיד בחשבון ולקבל תגובה מתאימה בזמן הקריטי המתאים.
מחקרים רבים הצביעו על החשיבות במודעות הסביבתית כדי למקסם את יכולת התגובה, ואף נערכו מחקרים שהראו כי מערכת התראה עם זמזום מלבד התראה ויזואלית(בדומה לזאת שעשו במובילאיי) וכן התראה מוחשית(עם תחושה כמו רטט), תרמה לשיפור התגובה של הנהג במעבר בין נהיגה אוטונומית לנהיגה ידנית.
חשיבות ממשק המשתמש
חשיבות ממשק המשתמש(ה- UI) וממשק הסביבה מאוד חשובים לקיצור זמני התגובה והמודעות הסביבתית של הנהג. גם כאשר הנהג נשען לגמרי על המערכת ומסתמך עליה ביכולות מסויימות כגון זיהוי תאונה המתרחשת ומגיעה, ממשק HMI (ר"ת human–machine interface) טוב, יכול להכריע את הכף ולהכניס את הנהג לעניינים בזמן.
ממשק כזה, עשוי גם לכלול בתוכו ממשק משתמש ויזואלי (visual UI), ממשק קולי (auditory UI) וממשק חושי (tactile UI). מחקרים הראו, שכאשר משולבת התראה ויזואלית עם קולית, ההתראות הראו תוצאות יותר יעילות בטיחותית ביחס לאלה עם התראה ויזואלית פשוטה בלבד, שלרוב הנהג כלל לא התייחס אליהם.
מילים אחרונות
אז עד שנגיע לרכב אוטונומי ברמה 5, אנו כנראה ניתקל באתגרים גדולים מאוד ברכבים אוטונומים ברמה 2-4. דווקא בשלבי ביניים אלה, שבהן המערכות לא עובדות בצורה האולטימטיבית ועדיין לא התפתחו בכדי לאפשר נהיגה אוטונומית, חשובה מאוד עירנותם של הנהגים. נהגים אלה, מטבעם במעבר בין נהיגה ידנית לאוטומטית, יהיו פחות עירניים, והחשיבות היום של מערכות במצב ביניים זה, היא להשאיר את הנהג במודעות הסביבתית הגבוהה ביותר שאפשר, בכדי למקסם את יכולת התגובה של הנהג בזמן כישלון מערכות העזר המתקדמות לנהג. חלק גדול מתפקיד זה הוא ממשק המשתמש (UI) שמצוי ברכב ושנועד להשאיר את הנהג מעודכן בכל מה שקורה מסביבו.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים כתבה/מחקר זה או אחר על העזרה וההפחתה בתאונות דרכים במערכות עזר בסיסיות כמו זאת של מובילאיי 630, נסו לחשוב הלאה. האם בדור הבא, בגרסאות החצי אוטונומיות, התוצאות יהיו זהות? ובכלל, האם תסכימו להיכנס לרכבים אוטונומים בפרוייקטים שאפתניים כמו פרוייקט המוניות של מובילאיי?